החלטה בתיק מ"ת 34343-11-12

(בעניינו של המשיב 5)

1. בקשה למעצרו של משיב 5 (להלן: " המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
2. כנגד המשיב ואחד עשר נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) רישא לחוק העונשין, התשל"ז- (להלן: " החוק"), כליאת שווא, עבירה לפי סעיף 377 לחוק יחד עם סעיף 29(ב) לחוק, סחיטה בכוח ובאיומים, עבירה לפי סעיף 427(א) רישא לחוק וסעיף 428 רישא לחוק וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1)(2) לחוק.
3. עובדות כתב האישום הובאו בפירוט בהחלטותיי מימים 10.12.12 26.12.12 1.1.13 ביחס למשיבים 4, 3-2 ו-12-11 בהתאמה.
4. בקליפת אגוז אציין כי משיב 5 הינו אחיו של משיב 4, הנשוי לבתו של משיב 3 אשר מביתו נגנב סכום של כ-900,000 ש"ח (להלן: " הגניבה"). המשיבים חשדו כי שמעון שערבי (להלן: " המתלונן") ביצע את הגניבה. משיבים 4 ו-5 פנו למשיב 1 וביקשו ממנו לסייע, בצורה של תחקור אלים, להשבת הגניבה.
5. בהתאם להוראותיו של משיב 1 יצאו משיבים 7, 8 ו-12 לרכסים לצורך לקיחת המתלונן והבאתו לתחקור בביתו של משיב 1. בדרכם מרכסים אספו את המשיב והתייצבו בביתו של משיב 1.
6. משיב 1, אשר כונה על ידי יתר המשיבים "בוס" ו-"דוד", חקר את המתלונן, בנוכחות המשיב וחלק מן המשיבים, אודות מיקומו של הכסף. משסרב המתלונן לחשוף את מיקומו של הכסף נלקח המתלונן, בהתאם להוראת משיב 1, ליחידת דיור בחצרו של משיב 1 (להלן: " יחידת הדיור") והוכה קשות על ידי משיבים 8-6.
7. בכדי להפסיק את המכות שספג הודה המתלונן בכזב בגניבה ומסר כי הכסף נמצא בדירתו בירושלים (להלן: " הדירה בירושלים"). לאחר מסירת המידע המשיכו משיבים 1 ו-6 לחקור את המתלונן, בנוכחות המשיב וחלק מן המשיבים, עד שמסר את מיקומו המדויק של הכסף.
8. לאחר מכן נסע המשיב, יחד עם משיבים 8 ו-12 (להלן: " המחפשים"), לעבר הדירה בירושלים. בתום החיפוש בדירה ומשלא מצאו את הכסף דיווחו המחפשים ליתר המשיבים אשר נותרו בביתו של משיב 1.
9. כתוצאה מאי מציאת הכסף נלקח המתלונן בשנית ליחידת הדיור, נקשר לכיסא והוכה קשות. בסופו של יום, ולאחר שהוכה עד לזוב דם, הצליח המתלונן להימלט דרך חלון יחידת הדיור.
10. בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
11. באופן חריג כבר בהליך מעצר הימים, הורה כבוד השופט מנחם מזרחי, על קבלת תסקיר בעניינו של המשיב.
12. בתסקיר (להלן: " התסקיר הראשוני") התרשם שירות המבחן כי המשיב מתפקד באופן תקין במרבית מישורי חייו והמעצר מהווה עבורו אירוע טראומתי בעל השלכות על מצבו הנפשי. יחד עם זאת הודגש כי הסיכון הנשקף מן המשיב, נוגע לקשריו העבריינים אך ייתכן וניתן יהיה לאיינו באמצעות חלופה ראויה.
13. מפאת קוצר הזמן אשר עמד לרשותו של שירות המבחן לא נבחנו מפקחים ונתבקשתי לדחות את הדיון לצורך הגשת תסקיר משלים.
14. ביום 5.12.12 הסכים בא כוח המשיב לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית והוריתי על קבלת תסקיר משלים, אשר יבחן את המפקחים המוצעים, ליום 12.12.12.

15. ביום 12.12.12, בעקבות החלפת ייצוג, טענו ב"כ המשיב כי אין הם מסכימים כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית ביחס למשיב.

16. בעקבות חזרה זו ולאור העובדה כי ב"כ המבקשת הסתמך על הסכמת הסנגור הקודם נדחה הדיון ליום 24.12.12.

ראיות לכאורה

17. ב"כ המשיב אינם חולקים על האמור בראשיתו של כתב האישום לעניין קשירת הקשר ונוכחותו של המשיב בביתו של משיב 1. סד המחלוקת מצטמצם לשאלת נסיעתו של המשיב לירושלים כמתואר בסעיפים 25 ו-27 לכתב האישום המתוקן והובאה בתמצית בסעיף 8 לעיל.